עבריינות נוער

פשיעת נוער משמעה ביצוע מעשה אסור על פי חוק בידי קטינים בני 12 עד 18 , שיש בו  פוטנציאל לפגיעה באחרים (עבירות תקיפה, רצח, שוד, גניבה) או בעצמם (סמים, אלכוהול), ושהמחוקק קבע לצידו סנקציות חוקיות כלפי מבצע העבירה (בן ברוך,2002). 

שעתם המסוכנת  של  קורבנות  עבירות מין, פדופיליה ומחשב
 
מאמר זה  יתמקד בקשר  שבין מדינות הנמצאות במשבר על רקע של מתח (כלכלי, חברתי, מדיני, בטחוני) או מלחמה והשלכותיה, לבין סוגי פשיעה שונים ורמתם.
המאמר ישקף את החשיבות המרובה של הרשתות החברתיות בבחירות סוגי פשיעה והעצמתה בזכות הרשתות.

הביקורת על העדפת מערכת המשפט בישראל את הגישה ה"סלחנית" על פני "גישת הצדק", הולכת ומתחזקת בישראל, קולות אלה קוראים להחמיר עם עבריינים קטינים ולשפטם כבגירים, ללא יחס מיוחד של שופט. 
לעומת זאת, מחקרים רבים מצביעים על העובדה, שההחמרה עמם מביאה דווקא לאחוזים גבוהים של רצדיביזם.
שתי גישות. מטרה אחת

חשיבות הסמכות ההורית והמורית בעידן החדש.  
תהליך מתמשך שיש להתייחס אליו.
מהם סממניה והשלכותיה. הצעות לגישה נוחה  .

בימים בהם זוכה הילד להיות "מרכז הכובד בבית המערבי ועל פיו יישק דבר", בימים בהם זוכה האמנה הבינלאומית לזכויות הילד לחתימת מרבית מדינות החברות באו"ם,(להוציא שתיים:ארה"ב וצ'ילי) ולתהליך מואץ של יישום סעיפיה בחקיקתן , בימים בהם חוק זכויות התלמיד,חוק זכותו של הילד לזהות וחוקים רבים נוספים המעצימים את מעמד הילד ומוקירים את החשיבות בכבודו,מעמדו וזכותו להישמע,אזי, מבט הסטורי, קצר יחסית, מזכיר לנו שרק  לפני כחמישים שנה ,תמונת המצב היתה שונה עד להחריד. 

שיקום או עונש?

גילו הכרונולוגי של קטין מהווה חיץ חוקי החורץ את גורלו לחסד או לשבט. האם נכון וראוי שהגיל הכרונולוגי יהווה קריטריון יחיד למידת הענישה הפלילית או שמא קיים מתח פסיכולוגי חברתי בין הגיל הקובע בחוק למציאות המשתקפת  בשטח?   
האם שיקול  הדעת הנרחב שניתן לבית-המשפט לנוער הותיר דלת פתוחה, ההופכת ל"דלת מסתובבת" או שמא לדלת, הפותחת צוהר לעתיד מבטיח יותר
> על  שיקום וענישה, כשרות משפטית ,גיל אחריות פלילית ומה שביניהם

במדינת ישראל בשנת 2003 חיים ילדים רבים ומשפחות רבות ברמות שונות של סיכון לביטחונם הפיזי, הנפשי, לאיכות חיים בסיסית ואף לעצם קיומם...
סיכון זה בא לידי ביטוי בפגיעות פוטנציאליות (גירושין, אבטלה, עלייה), בפגיעות עקיפות (חשיפה לעוני, לעבריינות, להתמכרות ואלימות בין הורים) ובפגיעות ישירות (קורבנות להתעללות, הזנחה ועברינות נוער).
ע"פ נתונים שנמסרו בוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת (וועדה חדשה שבראשה עומד כיום ח"כ מיכאל מלכיאור), יש כיום בישראל כ – 330,000 ילדים ובני נוער בסיכון, מתוכם כ – 130,000 בסיכון גבוה מיידי. רק 34,000 מהם זוכים לטיפול רשויות הרווחה.

2,540,000 ילדים ובני נוער המהווים 34% מכלל האוכלוסיה בארץ. ,במדינת ישראל של שנת 2006ילדים רבים חיים ברמות שונות של סיכון לבטחונם הפיזי, הנפשי ואף לעצם קיומם. סיכון זה בא לידי בטוי בפגיעות פוטנציאליות (גרושין, אבטלה, עליה)... בפגיעות עקיפות (חלופה לעוני, עבריינות, התמכרות ואלימות במשפחה), וכן, בפגיעות ישירות (כקורבנות להתעללות, הזנחה ועבריינות נוער).
עפ"י נתוני הלמ"ס האחרונים, ושצויינו בוועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל, יש כיום 820,000 381,000 בסכון, 134,000 בסכון גבוה ומיידי ורק כ- 67,000 ,ילדים ובני נוער מתחת לקוי העוני 1זוכים לטיפול משרדי הרווחה.

המאמר מציג תמונת מצב עדכנית אודות עבריינות בני נוער בישראל בהיבטים שונים (נתוני פשיעה,סוגי פשיעה ועוד), לצד דרכי ההתמודדות  של מערכות האכיפה וגופים פורמאליים נוספים  עם התופעה,  בדגש על תוכנית ארצית ראשונה מסוגה (אס"א) אשר הובילה חקיקה בנושא ופועלת במרבית הישובים בארץ,ואחריה שתי אחרות הפועלות כיום ("עיר ללא אלימות" ו"מוטב יחדיו"). מדובר בתוכניות מערכתיות והוליסטיות בפריסה ארצית, שהן תולדה של שיתוף פעולה בין גורמים רלבנטיים בהובלת ראש הרשות המקומית. נתונים עדכניים מעידים על הצלחתה של גישה זו, הצלחה המתבטאת במגמת ירידה מתמשכת בפשיעת הנוער  בישראל בשנים האחרונות.   

המשוטטות ברחוב מהוות טרף קל לסרסורים וסוחרי נשים. רובן מצויות על סף הרס עצמי ופוגעות בעצמן על ידי סמים, אלכוהול, זנות… ונכנסות למעגל של פגיעה – בריחה – זנות/סמים וחוזר חלילה. ב-1994, אחרי העלייה הגדולה מבריה"מ ומשבר התגברות פשיעת הנוער, הודיע משרד הרווחה על מצוקה תקציבית ועל אי-יכולת לטפל בנערות. ואז רעיון האכסניות הוחלף במרכזים של גורמים וולונטריים. בעקבות הביקורת ביהמ"ש כפה על הרווחה טיפול בכפיה במעונות חסות נעולים לבנות. ביטול סעיף החוק בדבר מעצר הגנתי ב-2008 גרם לכך שמשטרת ישראל לא יכולה לעצור קטינות רגע לפני או בזמן הידרדרותן.
דברי יתמקדו בטיפול המשטרה בנערות עברייניות בראיה היסטורית. אבחין בין נערות המשוטטות ברחובות לבין המשוטטות ומצ'וטטות באינטרנט.