• suzybb

32 שנה לאמנה הבינלאומית לזכויות

מהי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד-( 19 בנובמבר,1989) וכיצד השפיעה על חוקי


נוער עובר חוק בישראל / סוזי בן ברוך


"עיקר ערכה של האמנה הינו בביטוי שהיא מעניקה לשינוי

בתפיסת מעמד הילדים בחברה ובזכויותיהם. ביסודה, משקפת האמנה

מעבר מתפיסה של הגנה לתפיסה של זכויות: הילד נתפס באמנה

כבעל זכויות, ולא כאובייקט. הזכויות המוענקות לילד אינן מוענקות לו

בחסד כי אם בזכות - בזכות היותו אדם וילד. כנגד אותן זכויות קמה

חובה להורים ולמדינה לאפשר ולקדם את יישומן ואת מימושן."

(ועדה לזכויות הילד בחינוך, ועדת רוטלוי).


במשפט הישראלי זכויות ילדים מהוות חלק ממדיניות אזרחית וחינוכית רחבה ובאות

לידי בטוי באופן מיוחד לילדים או כנגזרת לזכויות האדם והאזרח. האמנה אושררה

ע"י ממשלת ישראל וזו מחוייבת לקיום הוראות האמנה והתאמת חוקי המדינה

להוראותיה.


להבדיל מתקופת ימי הביניים והמהפיכה התעשייתית- בה לא הודגש ההבדל

בין עולם הילדים לעולם המבוגרים, תקופה בה ילדות התלבשו בדומה לאימותיהן וילדים

עבדו ושיחקו בחברת מבוגרים, הרי, המאה ה-19 (=התקופות המודרניות -1914

ואילך) הביאה עימה שינויים משמעותיים. המאה ה-19 הביאה עימה תעשיות מבוססות

תרבות נוער, תרבות הכוללת אופנה, מוזיקה, בידור, השכלה, רפואה ... הייחודיים לבני

נוער.

עם האצת הקידמה והחשיפה לעולם הגדול באמצעות המסך הקטן, חשיפה לצד

הגלובליזציה שהפכה את העולם לכפר אחד קטן, חלה תמורה מהותית בחיי ילדים

ונוער (ובכלל) . נראה שנכון חזה אלוין טופלר בספרו "הלם העתיד" (1971) בציינו ש:

"מה שמאפיין את האדם הצעיר זו –בחירת יתר. זה מכניס חלק מהנוער למצבים של

חרדה, אי-וודאות, בשל ה"יתר" שהוא הולך להתמודד עימו".


ואכן, תחת כותרת השוויון, האצת הקידמה וזכות ההשתתפות והבעת הדיעה , נוצרה

חשיפה מואצת של תרבות חדשה. המדיה חושפת בפני הילדים עולמות שהוסתרו מהם

בכוונה לשמור עליהם מפני פגעי הזמן, חשיפה אשר מאלצת את המחוקק להזדרז

בחקיקת חוקים חדשים שימנעו את היפגעותם של הקטינים.

התייחסות האמנה באשר לנוער עובר חוק-

מראשית הקמתה נוטה מדינת ישראל לראות בקטין עבריין תוצאה של נסיבות שאם

ניתן יהיה לשנותן בהצלחה, אזי, ייפתח בפניו חלון הזדמנויות שישיבו למעגל החיים

הנורמטיבי. המדינה רואה בכישלונו של נער את כישלונה של המדינה ולכן, על

מוסדות המדינה לדאוג לחינוכו, הכוונתו וליוויו של הקטין. מניעת כניסתו ל"רשימת

העבריינים", תועיל לחברה אשר תרוויח אזרח שלא יהווה נטל עתידי עליה. דפוס

חשיבה זה הינו תולדה של תפיסות וגישות שונות שהלכו ותכפו עם השנים. תפיסות

שהשפיעו על מרבית המדינות בעולם המערבי ועל מדינת ישראל בד בבד עם ה"תגלית"

ההולכת ומתפתחת שילד הוא אדם, אמנם קטן אך בעל זכויות!!! אי לכך, שמה לה

מדינת ישראל את הקטינים כיעד חינוכי-חברתי-טיפולי-חקיקתי. (ס. בן ברוך, 2009)

.ברוח זו נקבעה מדיניות ונחקקו חוקים הבאים להגן על קטינים המעורבים בפשיעה

על מנת למנוע את תיוגם והפיכתם לעבריינים חסרי גבולות ותקווה.

חוקי הנוער במדינות נאורות ובישראל מלמדים על יחס דו-משמעי של הממסד כלפי

עבריינים קטינים: יחס הנע בין גישה שוויונית (ההולכת ומתרחבת) לגישה פטרנליסטית

כלפי קטינים. האמנה לזכויות הילד (CROC (Convention on the Rights of the

Child, שנכנסה לתוקף ב-1989 ואושררה על-ידי מרבית מדינות העולם, כולל ישראל

(1991), בישרה הגעתה של תקופה חדשה. תקופה בה חוברים גורמים רבים להגנה

על קטינים, תקופה המשפיעה גם על החלטות בתי המשפט בישראל:

בפס"ד 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני ביהמ"ש מציין: "הפרת חובה מחובותיו של הורה

כלפי המדינה, אלא משום הפרת החובה כלפי ילדו; המדינה מתערבת כשהיא נחלצת

להגן על הילד (237 א-ב). כוחה של המדינה להתערב נעוץ בחובתה

כ-PARENTS PATRIAE להגן על אלו מאזרחיה שאינם מסוגלים להגן על עצמם (237 ב).


השופט שמגר מוסיף בפס"ד זה את ס' 14 לאמנה לזכויות הילד: "המדינות

החברות יכבדו את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת". האמנה רואה בילד כבעל

זכויות מתוקף היותו אדם. אין הילד "רכוש&" הוריו, היכולים לעשות בו כרצונם, אלא אדם

(אמנם קטן אך) בעל זכויות..

למעשה, לראשונה מופץ מסמך משפטי, המקובל על מרבית המדינות בעולם , מסמך

המבטיח זכויות אזרחיות כאלה שלא הוכרו בעבר, כגון: חופש הביטוי והזכות לפרטיות.

החוקים והאמנה מתייחסים לגיל הקטינות כערך מושגי בסיסי:

(א) בסעיף 40 לאמנת זכויות הילד באו"ם, צויין שעל כל מדינה לקבוע גיל מינימום

לאחריות פלילית, אך לא צוין גיל מומלץ. ואכן, כל מדינה קבעה גיל להחלת

האחריות הפלילית ודרכי טיפול שונות להתמודדות. גיל- הכוונה לגיל כרונולוגי

שנקבע על ידי המחוקק כמעין נקודת ציון, חומת הפרדה בין קטין לבגיר ללא התחשבות

ברמתו השכלית, בריאותו ,רצונו או רצון האחראים עליו. לציין שגיל, יכול להוות תנאי

חובה (אחריות פלילית), או תנאי לזכויות מסוימות (הגנה מפני התעללות גופנית

ועבירות מין). ואילו קטינות 5 נקבעת על פי חוקים היוצרים את סטאטוס הקטינות

בהתאם למדיניות המשפטית המתחשבת בנסיבות ובצרכים חברתיים משתנים ולוקחת

בחשבון שקטינות משפטית לא תמיד תחפוף את הקטינות הטבעית. (בן ברוך,

2011). מושגים בסיסיים אלה (גיל קטינות, גיל אחריות פלילית) מושפעים מתפיסות

וגישות חברתיות המשתנות בכפוף לרוח הזמן והתקופה של כל מדינה המשתנות

בכפוף לרוח הזמן והתקופה של כל מדינה . שינויי הגדרות מייצרים שותפים שונים

המשתנים על פי ההגדרה החדשה. כיום ברור לנו ש"על מנת לשקם ילד אחד ,דרוש

כל הכפר כולו..." (משפט סיני) , מה שמסביר, לאחרונה, את החבירה של גורמים

רבים להצלת כל ילד באשר הוא אם אין אנו להם....אין להם...

במישור הבינלאומי- האמנה מהווה חלק מהמשפט הבינלאומי הפומבי –

מה שמחייב את המדינות שאשררו אותה לקיים את הוראותיה. האמנה מעגנת את

זכויות הילדים במסמך בעל תוקף משפטי בינלאומי מחייב, וזאת להבדיל מהצהרת

זכויות הילד מ - 5111 והצהרת ג'נבה – 5110 ,שהיו בעלות ערך דקלרטיבי בלבד.

לראשונה, מתקיים גוף וודאי של משפט בינלאומי בדבר זכויות ילדים, שמחייב את

המדינות שחתמו על האמנה להתאים את חקיקתן בהתאם.

במלאות 32 שנה לקיומה המבורך של אמנת זכויות הילד , נתקלים אנו בקושי לקיימה

בשל מלחמת רוסיה נגד אוקריינה בתקופה בה הקורונה ,על השלכותיה והשפעותיה

על קטינים , מסרבת להיעלם.

24 צפיות0 תגובות