היורה, בן 18, נורה למוות על ידי שוטרים לאחר שרצח 22 בני אדם, ביניהם סבתו, לפני שהחל במסע הרצח. מחקירה ראשונית עולה כי היורה פרסם תמונה של כלי נשק ברשתות החברתיות והגיע למוסד כשהוא עוטה שכפ"ץ. ביידן הורה להוריד את הדגלים במדינה לחצי התורן למשך 3 ימים
סוכנויות הידיעות
25/05/2022
עוד מקרה ירי מזוויע בתוך בית ספר , החמור מכל, ארע לפני מספר ימים בבית ספר יסודי בארה"ב. תופעת הירי במוסדות חינוך מדירה שינה מעיני חברות רבות ובקרב אנשי מקצוע ולו רק בשל העובדה שקיים קושי למקד את המניעים לאירועים נוראיים של הרג המוני של חפים מפשע, הרג המסתיים ,לרוב, גם בהתאבדות הפוגע. למרות המחקרים הרבים סביב סוגיה זו, טרם נמצא פרופיל סטריוטיפי לרוצח הבית ספרי בשל המשתנים הרבים והמנוגדים של הרוצחים שנבדקו לאורך השנים. גם כלי ניבוי לאירוע פוטנציאלי טרם נבנה מה שהופך את יכולת המניעה של אירוע כזה לבלתי אפשרית (Warnick et al., 2011).
מחקר המרכז הלאומי לחינוך בארה"ב (national center of education – NCES, 2008)מצביע על מגמת ירידה בשיעור מעורבותם של נערים בגילים 12-18 בסוגי פשיעה כגון: גניבה, אלימות ,אלימות בית ספרית ובכלל . זאת לעומת נתונים המצביעים על עליה בשיעורי ירי בית ספרי מאז שנות ה-60. במבט הסטורי לאחור מסתבר שבשנות ה-70 ארעו ארבעה מקרי ירי בבית הספר, בשנות ה-80 -תשעה מקרים, בשנות ה-90- 30 מקרים (מתוכם ארבעה באוניברסיטאות ובקולג'ים), בשנות 2000 – ארעו 49 מקרים (מתוכם 17 באוניברסיטאות ובקולג'ים).בשנת 2010-2011 (במשך שנה אחת בלבד ) ארעו 16 מקרים , מהם 4 באוניברסיטאות ובקולג'ים.סקר תלמידים בארה"ב הצביע על תחושת חוסר בטחון של תלמידים בבית ספרם (40%).בית הספר שאמור להיות מקום מבטחים ואי של שפיות פינה מקומו לטירוף ואי בטחון , תחושה העלולה להשפיע על מכלול תחושות התלמיד בביה"ס ומחייבת טיפול.אירועים מסוג זה מדבקים ואכן,גם באירופה ארעו מקרים דומים:
בשנת 2009 ,בגרמניה,ירה טים קרטסשמר בתלמידים ומורים והתאבד.באפריל 2002, רצח סטודנט (בן 19) 17 סטודנטים והתאבד. גם בבוואריה-במרץ 2000 ,תלמיד בן 16 רצח מורה והתאבד.
היפוך מגמה
מאז שנת 1982, עדים אנו להיפוך מגמה באשר לרוצחים במוסדות חינוך: אם עד 1982 הרוצח הבית ספרי היה נער שחור עם רובה הפוגע במטרה ספציפית לאחר אירוע ספציפי, אזי, מאז 1982 זירת אירועים אלה עברה גם לפרברים ואזורים כפריים, הרוצח/ים לבנים, נושאי רובים אוטומטיים או חצי אוטומטיים, יורים לכל עבר ללא הבחנה ופוגעים בקורבנות אקראיים נוספים (Kallish & Kimmel, 2010; Warnick, Johnson, & Racha, 2010).
מאפיינים יחודיים של נערים רוצחים בבית ספר
הנחה המקובלת היום היא שקבוצת רוצחי הילדים בבית ספר אינה בעלת מאפיינים יחודיים של קבוצה אחת אלא מספר קבוצות בעלות מאפיינים שונים. לנגמן,(2009) ערך מחקר על 10 יורים בית ספריים ,אשר פעלו בין השנים 1997 עד 2007 .לנגמן בדק מאפיינים בעלי כושר ניבוי לילדים פוטנציאליים להיות הרוצח הבית ספרי הנוסף. מממצאי המחקר עולים שלושה טיפוסים של רוצח בית ספרי: טראומטי,פסיכוטי ופסיכופט:
רוצחים טראומטיים-
מאפיינים משותפים:הגיעו מבית הרוס,סבלו בילדותם התעללות פיזית,מינית או רגשית,הוריהם אלימים,נגועי סמים או אלכוהוליסטים,לפחות אחד ההורים בעל עבר פלילי,בשניים מהמקרים היו אבות נושאי נשק שהתעמתו והשתמשו בירי אל שוטרים.מדובר בנערים אשר כשעלה רעיון ההרג הבית ספרי בליבם, זכו לתמיכת חבר קרוב ואף לעידודו.היוזמה לבצוע באה גם ממקור נוסף.
ג'פרי וויס בן 16 ממינסוטה -גדל עם אביו עד גיל 3 ואז עבר לחזקת אימו האלכוהוליסטית אשר התעללה בו פיזית ונפשית. גם הגברים עימם התרועעה האם התעללו בו ובין השאר, כלאו אותו במשך שעות בארון. כשהיה בן 6 התאבד אביו במהלך קרב יריות עם המשטרה. לאימו נגרם נזק מוחי קשה בתאונת דרכים והיא אושפזה לכל חייה. ג'פרי נותר לבדו והועבר למשפחה אומנת. בגיל העשרה ניסה להתאבד. כשעלה בו הרעיון לבצע ירי בבית הספר ,זכה לעידוד אגרסיבי של בן דודו. את מסע הרצח התחיל ברצח סבו וחברתו של הסב, אח"כ נסע לבית הספר ורצח מורה ומאבטח לא חמוש וחמישה תלמידים, פצע חמישה תלמידים נוספים והתאבד.
2. רוצחים פסיכוטיים-
הם באו ממשפחות נורמטיביות ללא הסטוריה של התעללות כלשהיא. חמישה מתוך 10 הנחקרים היו יורים שהשתייכו לקבוצה זו . כל החמישה היו הצעירים במשפחה. יש במשפחתם לפחות אח אחד מוצלח מאד.הם פחות מוכשרים מאחיהם הבוגרים. הראו סמפטומים של סכיזופרניה ואף סכיזודיפאלית (פארנויה,הזיות..). בנוסף לכך חלקם (שניים מתוך ה-10)זוהו כנרקסיסטים חסרי מצפון ,סובלים מאישיות אנטי סוציאלית.
לדוגמא: אריק הריס,בן ה-18 אשר ביצע את הרצח ביחד עם חברו דילן קלבולד:
אריק גדל בבית מתפקד ,משפחה נורמטיבית.נודע כשקרן,נהנה להונות אחרים,נתפס בגניבה,כתב בעיתון שהוא דוחה ערכים מסורתיים כי בעיניו הם שייכים לעולם אחר שאינו שייך אליו.בנה פצצות בביתו ...כשעשוע,הביא רובה לבית הספר,בספר השנה של תלמידי המחזור שלו כתב שהוא אלוהים, פנטז על ריטושם של אנשים ונהנה לראות את פניהם מפוחדים וסובלים-מה שבא לידי ביטוי כאשר רדף אחרי התלמידים בבית הספר ונהנה לראותם מבועתים מפניו.אלה מאפיינים הקשורים לאישיות פסיכוטית.
רוצחים בית ספריים פסיכופטיים-
להבדיל מהטראומטיים,הפסיכופטים גדלו בבתים נורמטיבים ללא הסטוריה התעללותית. חלקם זוהה כנערים נרקסיסטים, חסרי מצפון, בעלי אישיות אנטי-סוציאליסטית. ואחרים
(5 מהם) גדלו בבתים אשר ,לפחות בשני הדורות האחרונים, הנשק היווה חלק אינטגראלי מההוויה המשפחתית. בד"כ, הם המתכננים וגוררים עימם שותפים לבצוע הרצח.
אריק האריס בן ה-18, בצע רצח בתיכון קולומבין ביחד עם חברו דילן קלבולד, גדל במשפחה נורמטיבית ויציבה. הרבה לפני הרצח ,אריק שיקר ללא בושה, נהנה בלהונות אחרים,גנב כרטיסי אשראי ונהג בוונדאליזם בבית חבריו. הוא התבטא וכתב בעיתונו שדוחה ערכים מסורתיים ואינו מזדהה עימם. בשלב מסויים,אריק החל להביא רובים לבית הספר ובנה פצצות בביתו לשם השעשוע. בספר השנה של מחזורו– ציין: "אני אלוהים". התגלה כסדיסט ופנטז על ריטושם של אנשים. בזמן הרצח בבית הספר -רדף אחר תלמידים ונהנה לראותם מפוחדים ומבועתים כאשר כיוון אליהם את רובהו. מאפיינים אלה מצביעים על אישיות פסיכופאתית.
מחקרים נוספים מצביעים על חלוקות נוספות ודגשים אחרים אך המשותף למרביתם הוא שנערים ממין זכר הם הרוצחים בביה"ס(Kimmel, 2010), הם בעלי גישה קלה לנשק, 71% מהם חוו מסכת התעללויות בית ספריות שבאו לידי ביטוי במכות,איומים הצקות והטרדות ואף בפציעות על ידי קבוצת השווים לפני יציאתם של הרוצחים למסע המטורף( Reuter-Rice, 2008). ילדים, נערים וצעירים (חלקם תקועים בגיל ההתבגרות) אלה בוחרים בשימוש בפצצות ובירי ככלי לפתרון הסכסוך עם קבוצת השווים, מה שמביא לפגיעה בקרבנות רבים ללא הבחנה . זו דרכם לבטא את זעמם ,אכזבתם,תסכולם ואף נקמתם באלה שפגעו בהם. (Lebrun, 2009).
על פי אדלר (2009) לכל אדם יש צורך לעבור מנקודת נחיתות (סובייקטיבית או אובייקטיבית) למצב של יתרון, וזאת באמצעות דרך על פי בחירתו. ניתן לדעתו לראות את בחירת הדרך של ירי בבית הספר כביטויו הקיצוני ביותר של צורך זה – מעבר מדמות רמוסה, נחותה ומבוזה בקרב קבוצת השווים לדמות בעלת יכולות אלוהיות המונצחת לעד. בהתאם לחמשת שלבי הרוע של גולדברג. (בתוך האם רצח ללא מניע?,אמיתי במנחם).
דו"ח המרכז לבקרת ולמניעת מחלות (Center for Disease Control CDC, 2006)מציין שלפחות 50% מהרוצחים הדליפו רמזים על כוונתם. רובם מתכננים את הרצח ומספקים רמזים מוקדמים לתכנון זה (Vossekuil, Fein et al., 2002) בדומה לשני הנערים שרצחו בבית ספר קולומבין .רצח זה תוכנן שנה שלמה עם רמזים רבים לסביבה שלא קלטה...
בישראל של שנות ה-2000 מצאו חוקרים קשר חיובי בין התעללות של חברים (קבוצת השווים) לקרבנות והתאבדויות (קרני,2000),לפני חמש שנים הביא נער אקדח של אביו (ללא ידיעתו של אביו)לביה"ס כי רצה לחסל חשבון עם המתעלל הבית ספרי הבא, להגנתו טען..... בישראל,בשנת 2012 התאבד דוידאל מזרחי , נער בן 14 כתוצאה מהתעללות של חבריו בפייסבוק.הוא לא פגע בפוגעיו אלא רק בעצמו.אך יש אחרים-כאלה שהביאו נשק לביה"ס ולא הספיקו להשתמש בו כי היה מישהו שדיווח ושוטרים עצרו אותם רגע לפני. לאחרונה תופס הפייסבוק תאוצה מדאיגה כשחקן מפתח להתעללויות. מדובר בתרבות חברתית חדשה המאיצה את הפיכת החבר לקרבן תוך דקות,ללא שלבי ביניים. זה נעשה מהר מאד ללא יכולת לעצור את התנופה. ההפתעה מביאה למסקנת קיצון ויותר ויותר מקרים של נסיונות אובדניים מתגלים לאחרונה על רקע זה בישראל.
משרד החינוך לצד מחקר בראשותו של יוסי הראל מדווח על ירידה בכמות ההצקות וההטרדות ,זאת לצד נתוני המשטרה המצביעים על מגמה דומה במקרי אלימות מדווחים להוציא רשתות חברתיות.לציין שאין גורם ממוסד העוקב אחר התפתחויות ברשתות החברתיות. באשר לכלי נשק- המגמה בישראל מגבילה ומקפידה מאד ,יחסית לארה"ב ומדינות אחרות.המחקרים מצביעים על כך שהקפדה מתמדת על שני מרכיבים אלה יכולה למנוע את הירי או הרצח הבא .
הגורמים לרצח במוסד לימודי:
גורמים המונעים מתוך קשר מסוים עם ביה"ס,גורמים חברתיים וגורמים משפחתיים .
גורמים בית ספריים:
מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין קרבנות בית ספרית ,זמינות קלה לכלי נשק ומאפיינים בית ספריים מעצימי תלמידים מסוימים,על חשבון השפלה ופגיעה במי שראו ברצח כלי להפסקת ההשפלה.(Kimmel, 2008, 2010 ).
שיעורי הבריונות הבית ספרית גבוהים בארץ ובמדינות רבות בעולם,כולל ארה"ב. המועצה הלאומית למניעת אלימות בארה"ב מצביעה על כך שבקרב בני נוער (12-17)35% מהנשאלים דווחו על מעובות בקטטות בשנה האחרונהמ ו-55% דווחו על היותם עדים לבריונות בסביבת בית הספר. מה שמסביר ,שביה"ס שאמור להיות אי של שפיות,בטוח,מקנה ערכים..למעשה, איננו כזה. יחד עם זאת מתי מעט נוטלים נשק ומבצעים ירי המוני מטורף. מסתבר שהמרכיב הדומיננטי הינו האקלים הבית ספרי. מסתבר ש נמצא קשר בין מאפייני בית הספר המעצים אוכלוסיית תלמידים מסויימת (כגון ספורטאים),יוצר ריבוד בית ספרי של העדפת אוכלוסיה מיוחדת (ילדי תורמים לבית הספר,ספורטאים)ומתן פרסים להם בלבד ,מעין תחושה של משחק מכור,קשר חלש בין מורים לתלמידים וחוסר רגישות לצרכיהם,דינמיקה של חוסר כבוד,הטרדות ובריונות O`Toole, 2000)) וסובלנות לאיומים ובריונות (Larkin, 2009).
כך היה בקולומביין - אחד הנערים ניסה לפנות למורה ולספר לו אווירת הטרור השוררת בבית הספר,על ההתעללות של "המועדפים הספורטאים" בחבריו, נענה בהתעלמות ובהמשך עצימת העיניים של הסגל (Larkin, 2009).
גורמים חברתיים - קבוצת השווים
71% מהרוצחים היו נתונים להטרדות בריוניות ולמסכת התעללות על ידי קבוצת השווים הכוונה לאיומים, מכות, הטרדות בריוניות (bullying) או פציעות לפני שהגיבו בירי (Leary, Kowalski, Smith, & Phillips, 2003; Reuter-Rice, 2008).
הבריונות הינה תוקפנות המכוונת להזיק ולפגוע , היא חוזרת על עצמה לאורך זמן וקיים בה חוסר באיזון הכוחות בין התוקף (החזק) לקרבן (החלש)(Nansel, Overpeck et al., 2001). לבריונות יש השלכות הבאות לידי ביטוי ברגשי אשם ,בדידות,דיכאון, דימוי עצמי שלילי((Gofin, Palti, & Gordon, 2002,איומים או נסיונות אובדניים (Abecassis,; Kalish & Kimmel, 2010; Muscari, 2002), חרדה ונשיאת נשק להגנה עצמית עד כדי רצח והתאבדות בסוף האירוע. (Kalish & Kimmel, 2010 ). ובכך הם מבטאים את זעמם, תסכולם ורצון הנקם (Lebrun, 2009).השילוב של בדידות וחוסר מעורבות או קשרים חברתיים הופכים את הקרבנות למטרות קבועות ואת המתעללים לגיבורי היום.אם כך, ערים בעלי קשרים חברתיים ,זוכים לתמיכה חברתית ופחות סובלים מבריונות כלפיהם.
( Nansel et al., 2001)..
(1996) Twemlow & Sacco, - מציינים ארבעה סוגים של קורבנות בריוניות: הקורבן הכנוע (חלש פיזית,חסר בטחון,מתבודד,לא מקובל,רואה בבריון מגן שלו,מקבל עליו את התקיפה ללא היסוס) הקורבן המתגרה (לא מקובל,מביך את הבריונים, מתפרץ בתוקפנות ,מנודה), הקורבן המזוכיסטי (קשור לבריון סדיסטי ,נעדר מבית הספר,לא מרוכז..) והקורבן המחלץ (רואה עצמו כמשקם את הבריון. לא מרוכז וטרוד).
גורמים משפחתיים
לברון (Lebrun, 2009) טוען שלהורים יש חלק באשמה מכיוון שאינם מלמדים הילדים לתקשר ביעילות, מייצרים ילד בעל סגנון התקשרות עויין (Bowlby, 1980)על ידי כך שלא מעניקים אהבה,מזניחים,אלימים,לא מקנים להם אסטרטגיות התמודדות יעילות לפתרון בעיות ,לא מסוגלים לדון עם ילדיהם בסוגיות שונות הצצות בחייהם וכן,משתמשים תדיר בכלי נשק וצופים רבות בטלביזיה (Rom & Mikulincer, 2003).
אוטול (O`Toole, 2000) העלה כי משפחותיהם של חלק מרוצחי בית-הספר מאופיינים ביחסי הורה-ילד סוערים; נמצאו אינדיקציות נוספות כגון:אבדן של הורה ונישואין להורה חורג; אלימות בבית; קבלה של התנהגות פתולוגית והתייחסות סלחנית כלפיה; חוסר באינטימיות ביחסים בין ההורים לילד; השתלטות הנער על ההורים; חוסר אינדיקציה על התכנים של טלוויזיה ואינטרנט שצופה בהם הנער/ילד. לברון (Lebrun, 2009) לומד כי אינו יכול לבטוח באחר שיגן עליו, רואה את העולם כמסוכן אינו סומך על אחרים ואינו לומד לווסת את רגשותיו (Heide & Solomon, 2009; Silberstein, 1988). ילד זה מפתח 'מודל עבודה פנימי לא בטוח' המתאפיין בספקות, חרדות וציפייה להידחות .להוציא חריגים.
לסכום,
בישראל של שנות ה-2000 יש לקחת בחשבון שככל שירבו מקרי התעללות, הצקות והטרדות במסגרת הבית ספרית המתחברת עם נטיה לאובדנות של הפוגע,הנפגע והצופה מהצד, (קרני,2000. בתוך האם רצח ללא מניע? אמיתי המנחם).,בשילוב מאפיינים אישיותיים המוזכרים לעיל, כל זאת בד בבד עם רבוי כלי נשק זמינים, עלינו לקחת בחשבון ,חס וחלילה, סכנת הגעתה של תופעה זו גם לישראל. ועלינו לזכור...הרוצחים משדרים רמזים קודם לכך...(בן ברוך,2013).
Comments