מנהיגות וביטחון לאומי

​שינוי פניה של המלחמה הפך את משטרת- ישראל לשחקנית חשובה  מאוד בזירה החדשה.
אולם, "הכסף הגדול",  ממשיך להיות מושקע באיומים על גבולות המדינה ופחות באיומים שבתוכה ומתוכה . על כן,  המחיר, שאותן היא משלמת בשל עיסוקיה הרבים, עלול להיות יקר .
יש הסוברים, שתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל (גם אם היא לא כתובה), כבר איננה רלוונטית למציאות, שלאחר מלחמת לבנון השנייה. עידן שנות האלפיים שינה ללא היכר את פני המלחמה. המעבר ממלחמה אפיזודית למלחמה מתמשכת, הקרויה "עימות נמוך עצימות", ניהולה לא כנגד ישויות מדינתיות אלא כנגד ארגוני גרילה  (חיזבאללה ,חמאס), והפיכת  העורף לחזית, הפכו את משטרת - ישראל לשחקנית חשובה מאוד בזירה החדשה של המלחמה.

מה הם מקורות העוצמה הנדרשים ממפקדים בעיתות אסון?
כללי אתיקה? רף גבורה? התנהגות המפקדים?... הצלת נפשות.​

כאשר יש לי עובדים מצטיינים, אני דואג לטפחם ולעודדם, כי הצלחתם היא הצלחתי", כך ביל גיטס, שהשכיל להבין את עוצמת השינוי שחל בניהול המודרני. ומה באשר למפקדים בארגונים היררכיים, אשר לעתים קרובות רואים בפקודים מוכשרים כמי שמאיימים על מעמדם?
האם התייחסותם, שפעמים היא פוגענית ומזלזלת, אינה גורמת לחרדת התבטאות והבעת דעה שונה מזו שלהם מפי פקודיהם?

דומה, שעל רקע הצלחתה של המשטרה בשנים האחרונות במלחמה בפשיעה, ובמיוחד בארגוני הפשע, צפוי היה, שהציבור יעריך את עבודתה. אולם ההיפך הוא הנכון - הערכתו את משטרת-ישראל אינה עולה בקנה אחד עם תוצאות פעילותה. האם הסיבות נעוצות במשטרה פנימה - שחיקה בעבודה, הערכה עצמית נמוכה של השוטר ומחויבותו הארגונית, או זהו תוצר לוואי של גורמים מחוץ למשטרה, ככללי האתיקה הקפדניים, שלהם הוא נדרש לציית?
ואולי הן קשורות לפרטים או לקבוצות אינטרסנטיות, בעלי עניין במשטרה חלשה? או שמא זוהי תוצאה של השילוב ההרסני של כל הגורמים יחדיו?