עבריינות נוער
חוקי הנוער בישראל
המאמר יסקור התפתחות הסטורית תהליכית במעמד הילד בהליך הפלילי ,גישות ותפיסות משתנות המשפיעות על חוקי הנוער בישראל ובעולם ,יגע בהתלבטות בין הליך ענישה להליך שיקום קטין המעורב בפלילים וירחיב על הקטין בהליך הפלילי מתקופת המקרא,ימי הביניים דרך חקיקת נוער מתקופת המנדט, נציין החוקים שנכנסו במסגרת חקיקה מואצת בשנים האחרונות בהשפעת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ועד תיקון מס. 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), 2008. תיקון חוק זה ,הידוע בכינויו "מהפיכה חקיקתית" גורם למערכת אכיפת החוק השקעת זמן רב במעטפת חקירתו של הקטין, הליך מעצרו, הובלתו, הפרדתו בתאי המעצר והמאסר ,בהליכי שפיטתו ומאסרו ואף נוגע בהליך וועדת השחרורים של קטין.תיקון חוק שנוי במחלוקת..המאמר ילווה בפסקי דין.
מניעה בראי המשטרה
בדומה לתופעות חברתיות אחרות, גם עבריינות הנוער מטופלת מנקודת מבט מניעתית על המשקל של :"עדיף לטפל בבעיה בשלב היותה קומקום (קטן,נייח ושורק) לפני הפיכתה לרכבת." (גדולה ושועטת). גישה זו התפתחה במקביל להתפתחות גישת המערכות המורכבות, גישה המנתחת בעיה נקודתית בראיה כוללת , מערכתית והוליסטית. זוהי גישה עוטפת ,המזכירה את המשפט הסיני : "על מנת לשקם ילד אחד דרוש כל הכפר כולו",ההולכת ותופסת תאוצה. זווית הראיה מתמקדת ביציאה מהסתכלות צרה, חד משמעית וחד ערכית, של נושא מוגדר, לאיתור אחר צירופים שונים ,המשלימים ראיה מעגלית , רחבה ועוטפת, לפתרון בעיית עבריינות הנוער במדינות המפותחות וישראל בתוכן.
הזדמנות שניה
ב-31 ביולי השנה נכנס לתוקפו חוק הנוער החדש, שפיטה, ענישה ודרכי טיפול (תיקון מס 14), התשס"ח -2008, הכולל שינויים לגבי אופן חקירתו של קטין, דרך הטיפול בו ותנאי מעצרו וכליאתו. תיקון זה הינו תוצר לוואי של "ועדת קרפ", המשנה ליועמ"ש הממשלה דאז, אשר ישבה כשתים- עשרה שנים, והגישה הצעת חוק ממשלתית, ושל "ועדת רוט לוי", אשר מונתה ב-1997 ע"י שר המשפטים דאז לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. להמלצות ועדה זו (שבה נמנעה חברותם של נציגי המשטרה ושירות המבחן לנוער) היו השלכות משמעותיות על הצעת החוק שהתקבלה. רובם של חברי הוועדות ראו את "טובת הילד" כמקבילה ל"זכויות הילד", הבאים לידי ביטוי באמנה לזכויות הילד -1991.
צדק מאחה
הפער בין ההליך המשפטי להליך הגישור נעוץ בשוני שבין התפיסה המשפטית לבין התפיסה, הדוגלת בהסכמת הצדדים. הליך הגישור הפלילי, המפגיש בין קורבן העבירה לנער הפוגע, עולה בקנה אחד עם מדיניות המשטרה. הליך זה גם יפחית את מספר ההעמדות לדין של קטינים, ויקל על העומס המוטל על מערכת אכיפת החוק.